שלמה ויהודית רוטנברג

Fruma Tour-Sinai (Alper) Known as : Topty

טופטי

פרומה טור סיני (טופטי) (Fruma Tour- Sinai (Topti
1908-1988

פרומה טור-סיני, לבית אלפר, המכונה פריצי או טופטי, נולדה בשנת 1908 בכפר וַמה, ליד טשרנוביץ. אז היה חבל ארץ זה שייך לאוסטרו-הונגריה, אחר כך הפך רומניה, והיום זה שייך לאוקראינה.
להוריה, אהרון ושרה אלפר, היו שש בנות ובן: דורה, הרמן, טופטי, בוצי (יהודית), פפי, ז'ני ומנצ'י.

היא דיברה גרמנית והתחנכה על התרבות הגרמנית. למדה לתפור ועבדה בתפירה בטשרנוביץ, יחד עם אחותה יהודית אלפר.

טופטי עלתה לישראל בשנת 1951 יחד עם אביה אהרון אלפר. בארץ שידכו אותה לניצול שואה, שמואל זוסמן, נגר במקצועו, והם נישאו. הוא היה אדם שתקן, מדוכא, שאיבד את כל משפחתו בשואה. בחולות גב-ים (במפרץ חיפה) היו מבנים ישנים של מחנה צבאי אנגלי, ובאחד המבנים המסוידים האלה הייתה מיטת סוכנות מכוסה בד פרחוני יפה, מקרר קטן ופתיליה, וארגז נצרים, שם חיו בעוני טופטי ובעלה. אך הנישואין לא עלו יפה והם התגרשו כעבור זמן קצר. טופטי חלתה בסרטן, וחזרה לחיפה, ויותר מאוחר, אחרי שהבריאה, עברה לירושלים. היא נישאה לפרופ' נפתלי-הרץ טור-סיני, יו"ר האקדמיה ללשון העברית, וטיפלה בו כ-15 שנה, עד מותו ב 1973.

טופטי אהבה תמיד לעזור לזולת. היא הייתה ידועה בטוב לבה ובנדיבותה. תמיד נהגה לתת שפע של מתנות.

טופטי הייתה מוכשרת מאוד בעבודות-יד ובמיוחד בציור. שנים רבות היא למדה ציור אצל טובי הציירים, ומעולם לא חדלה ללמוד, ולא חשבה שהיא כבר ראויה להיקרא: ציירת. כאשר שלומי ברוש, מנהל מחלקת האמנות בעיריית ירושלים, ראה את עבודותיה, הוא אמר: "גברת, את ציירת טובה, תפסיקי ללמוד, ותתחילי ללמד!"

באחרית ימיה עברה טופטי לגור בתל-אביב, ברח' צייטלין פינת דובנוב, שם חיה עד 1988.

הנה כמה מציוריה של פרומה טור-סיני:

(לחיצה על התמונה תגדיל אותה ואת יתר התמונות. ניתן לדפדף בהן בלחיצה על הבולים שיופיעו למטה)