This is a story that Shlomo was telling us about his uncle, Dr. Menachem Dor from Kibuzt Ginegar, here he is called : "Just plain Menachem"
מנחם
סתם*
בקיבוץ גניגר היו לפנים שלשה חברים שנקראו מנחם:
מנחם הגדול, מנחם הקטן, ועוד מנחם אחד, שלא היה גדול ולא היה קטן, לכן קראו
לו "מנחם סתם". והשם הזה דבק בו, אף ששמו האמיתי היה מנחם
דור. אך הוא נשאר מנחם סתם, עד היום הזה. אבל לנו, הילדים, אסור היה לקרוא
לו מנחם סתם בפניו, כדי לא להעליב.
פעם הוא עבד בקיבוץ כשומר לילה. באותו
יום נכנס לקיבוץ גנב, והחל לגנוב, אבל השומרים תפסוהו בשעת מעשה, והכניסוהו
למחסן, והבריחו את דלת המחסן מבחוץ. כשהגיע תורו של מנחם סתם לשמור בלילה, אמרו לו
שכלאו את הגנב במחסן.
מנחם סתם ניגש למחסן, לבדוק,
וראה שהדלת סגורה ומסוגרת ונתמכת בקורת עץ העומדת אלכסונית, וקצהַ תקוע באדמה. הוא
התיישב על אבן ליד המחסן והרהר.
אבל לא קל לשבת על אבן לאורך זמן.
- חבר, לילה טוב לך, חבר, אמר מנחם
סתם.
הגנב מלמל משהו.
- חבר, אני יוצא לסיבוב במשק, אבוא
עוד מעט, חבר, אמר לו מנחם סתם.
אחר כך יצא
לסיור סביב המשק, וחזר והתיישב על האבן. לא נעים לקרוא לאדם גנב, לכן הוא קרא לו
חבר.
- חבר, אמר לו מנחם סתם, נו,
חבר, חם היום, הה?...
- חם, אמר הגנב
- נו, חבר, אתה חושב שזה יפה לעשות מה
שעשית?
הגנב שתק.
גם מנחם סתם שתק. אחר-כך הוא עשה עוד
סיבוב סביב המשק, וחזר.
- נו, חם לך בפנים, חבר?
- חם
- אתה אולי רוצה לשתות מים, חבר?
- לא, אמר הגנב, אבל מחניק פה נורא.
אין שום חלון, ואין לי אויר בכלל, אני כמעט נחנק פה. אולי אני יכול לנשום קצת
אויר? אני נחנק ממש...
מנחם סתם לא הסס לרגע:
- כן, חבר, תשאף קצת אויר
הוא הרים את הקורה שהייתה מונחת
באלכסון, הסיט את הבריח, ופתח את הדלת:
- תסתובב לךָ רק רגע, תשאף אויר,
ותחזור מיד...
- כן, תודה, אנשום רק
לרגע... אמר הגנב המנומס... ונעלם.
* ד"ר מנחם דור (קלוגהויפט),
מחבר "לקסיקון זואולוגי", היה בן-דוד של נפתלי-צבי-הערש רוטנברג, אביו של שלמה. שלמה רוטנברג סיפר לי את הסיפור הזה. (וראו גם ד"ר מנחם דור ויקיפדיה).
נועם רוטנברג, נכדו של נפתלי, מצא חומר נוסף על משפחתו של שבח רוטנברג :
היי אבנר, זה נועם הנכד של נפתלי.
עשיתי עוד קצת מחקר על האילן יוחסין של משפחת הנדלסמן (בן דודו של נפתלי-צבי רוטנברג, אליעזר יקותיאל הנדלסמן), ומצאתי פרטי מידע מעניינים:
1. יקותיאל לזל רוטנברג, אביו של שבח, נולד בשנת 1830.
2. יוכבד-יכד רוטנברג (אחותו של שבח) נולדה ב-1864, ונפטרה ב-29 במרץ, 1947 (בגיל 83).
3. שבח רוטנברג נולד בתאריך 16 בנובמבר, 1858.
4. רוזה (רייצה) רוטנברג, אחותו של שבח, נפטרה בשנת 1942. לבנה קוראים יעקב רוטנברג.
5. אחותו של שבח, זלדה בונהרט, נפטרה בשנת 1942.
6. בתה של יוכבד-יכד, ובת דודה של נפתלי-צבי, בריינדל-ברטה רוטנברג, נולדה ב-23 בפברואר, 1899, ונפטרה ב-25 בינואר, 1984 (בגיל 84). היא נישאה לצבי רוטנברג, בנו של דוד רוטנברג אח של שבח. ילדיה היו: משה רוטנברג (2023-1939), יצחק מאיר רוטנברג (2020-1935) ושרה גולדמן (נפטרה ב-2012). בעלה נולד ב-1900, ונפטר ב-23 באוגוסט 1991 (בגיל 91 בערך). אחיו של שבח, דוד רוטנברג, נולד ב-3 ביוני, 1861. לאשתו קראו שרה. בניהם היו (אחיו של צבי רוטנברג) שלום שכנא רוטנברג ואלעזר יקותיאל (לזל) רוטנברג.
7. אחיו של שבח, שלמה סולומון רוטנברג, נולד ב-5 במרץ, 1874. לאשתו קראו רבקה רגינה רוטנברג (1923-1878). היא נפטרה בוינה, אוסטריה. ילדיו היו צבי רוטנברג (נולד ב-1903) ומניה רוטנברג (נולדה ב-1901).
8. לסבא רבא של שבח רוטנברג (כלומר אביו של ישעיהו שמואל רוטנברג) קראו אלעזר רוטנברג.
אספתי עוד מידע: בנו של צבי רוטנברג (צבי היה בן-דודו של נפתלי-הערש. אביו היה דוד. צבי נישא לבת-דודתו ברטה רוטנברג, שהייתה בתה של יוכבד, אחות של שבח. הם חזרו בתשובה וצאצאיהם מתגוררים בבני ברק) היה משה רוטנברג. לבנו של משה קראו שמואל רוטנברג.
לצבי היה אח ושמו יקותיאל לזל רוטנברג, בנו של יקותיאל לזל היה שלום שכנא רוטנברג (שהוא למעשה בן-דוד מדרגה שנייה של סבא שלמה). בנו של צבי רוטנברג וברטה, יצחק מאיר רוטנברג, נפטר בתל אביב ב-2020 (בגיל 85).
למעשה, לבן דוד של נפתלי-צבי רוטנברג קראו יקותיאל אלעזר (לזל) רוטנברג, והוא נולד ב-24 במרץ, 1891 (ונפטר ב-19 בספטמבר 1975). שמו זהה לשם של סבו, יקותיאל אלעזר (לזל) רוטנברג (שהוא גם סבו של נפתלי-צבי). ואולי זה אומר שהוא נקרא על שם סבו? אם כן, זה אומר שאביו של שבח (סבו של נפתלי-צבי), יקותיאל לזל, נפטר לפני שנת 1891 (כי תינוקות נקראו ע"ש קרובי משפחה שכבר נפטרו). אנחנו יודעים שהוא נולד ב-1830. כלומר הוא נפטר לפני גיל 61 (אולי). הוא כנראה נפטר כאשר נפתלי-צבי היה ילד (אולי עד שסבא נפתלי-צבי הגיע לגיל 12 הוא כבר לא היה בין החיים). אנחנו גם יודעים שיקותיאל לזל, אביו של שבח, היה חסיד הוסיאטין (חסידות מבית רוז'ין, ששכנה בסמוך לברודי) ובכך חרג מדרך הוריו, שנמנו על ה"מתנגדים" בחירתו להיות חסיד גרמה להוריו, שרה וישעיהו שמואל רוטנברג, לשבת עליו "שבעה" ולהחרים אותו.
בנוסף, אחיו ואחיותיו של ד"ר מנחם דור, היו: שרה (סורלה) קלוגהאופט (בעלה היה פישל לייבא), אליעזר קלוגהאופט (נספה השואה; אשתו הייתה יהודית, ילדיו היו תרזה אל דור [1 בינו' 1924 עד 10 ביוני 2009], שרה הנדלסמן הדס [22 במאי 1926 עד 20 ביולי 2019. נפטרה בכפר סבא. נולדה בברודי, פולין], ועדה ברקוביץ [1 באפריל 1929 - 2022. נולדה ביאסי, רומניה, ונפטרה בכפר סבא. בעלה היה ברוך ברקוביץ, 12 בדצמ' 1924 - 20 ביולי 2003]). למנחם דור הייתה עוד אחות: סימה (16 בפבר' 1889 - 1972. נולדה ביאשי), שנישאה לאריה לייביש (13 בינו' 1894 - 11 באוג' 1959. נולד בברודי). ילדיהם: עדה פוגלמן (נולדה ב-7 באוק' 1921. נפטרה בין 5-6 בספט' 1996), מרים קלוגהאופט-ניר ושמואל (שוליקו) קלוגהאופט-דור (10 באוק' 1924 - 22 במרץ 2010. נפטר בירושלים). אשתו הייתה אינקה קלוגהאופט-דור (נולדה ב-1930).
לפי המידע שמצאתי, רחל רוטנברג-קלוגהאופט, אמו של מנחם דור, נולדה ברומניה, ואילו שאר אחיה ואחיותיה נולדו בברודי. גם יקותיאל לזל רוטנברג, אביה, נולד בברודי. כאמור, להוריו קראו שמואל-ישעיהו רוטנברג ושרה רוטנברג. אביו של שמואל-ישעיהו היה אלעזר רוטנברג.
לבעלה של יוכבד-יחידה רוטנברג (אחותו של שבח) קראו יצחק מאיר אפשטיין (1875 - 11 בספט' 1921). הוריו היו אברהם אפשטיין-הנדלסמן ופרידה אפשטיין-הנדלסמן. שמם המקורי היה אפשטיין והם שינו להנדלסמן מסיבות לא ידועות. מתברר שיש קשר משפחתי רחוק בין יוכבד-יחידה רוטנברג לבעלה, יצחק מאיר הנדלסמן.
שבח רוטנברג נולד ב-16 בנובמבר, 1858.
(zvi) Dr Menachem Dor was a cusine of Naftali Hersh
