This is a story that Shlomo was telling us about his uncle, Dr. Menachem Dor from Kibuzt Ginegar, here he is called : "Just plain Menachem"
מנחם
סתם*
בקיבוץ גניגר היו לפנים שלשה חברים שנקראו מנחם:
מנחם הגדול, מנחם הקטן, ועוד מנחם אחד, שלא היה גדול ולא היה קטן, לכן קראו
לו "מנחם סתם". והשם הזה דבק בו, אף ששמו האמיתי היה מנחם
דור. אך הוא נשאר מנחם סתם, עד היום הזה. אבל לנו, הילדים, אסור היה לקרוא
לו מנחם סתם בפניו, כדי לא להעליב.
פעם הוא עבד בקיבוץ כשומר לילה. באותו
יום נכנס לקיבוץ גנב, והחל לגנוב, אבל השומרים תפסוהו בשעת מעשה, והכניסוהו
למחסן, והבריחו את דלת המחסן מבחוץ. כשהגיע תורו של מנחם סתם לשמור בלילה, אמרו לו
שכלאו את הגנב במחסן.
מנחם סתם ניגש למחסן, לבדוק,
וראה שהדלת סגורה ומסוגרת ונתמכת בקורת עץ העומדת אלכסונית, וקצהַ תקוע באדמה. הוא
התיישב על אבן ליד המחסן והרהר.
אבל לא קל לשבת על אבן לאורך זמן.
- חבר, לילה טוב לך, חבר, אמר מנחם
סתם.
הגנב מלמל משהו.
- חבר, אני יוצא לסיבוב במשק, אבוא
עוד מעט, חבר, אמר לו מנחם סתם.
אחר כך יצא
לסיור סביב המשק, וחזר והתיישב על האבן. לא נעים לקרוא לאדם גנב, לכן הוא קרא לו
חבר.
- חבר, אמר לו מנחם סתם, נו,
חבר, חם היום, הה?...
- חם, אמר הגנב
- נו, חבר, אתה חושב שזה יפה לעשות מה
שעשית?
הגנב שתק.
גם מנחם סתם שתק. אחר-כך הוא עשה עוד
סיבוב סביב המשק, וחזר.
- נו, חם לך בפנים, חבר?
- חם
- אתה אולי רוצה לשתות מים, חבר?
- לא, אמר הגנב, אבל מחניק פה נורא.
אין שום חלון, ואין לי אויר בכלל, אני כמעט נחנק פה. אולי אני יכול לנשום קצת
אויר? אני נחנק ממש...
מנחם סתם לא הסס לרגע:
- כן, חבר, תשאף קצת אויר
הוא הרים את הקורה שהייתה מונחת
באלכסון, הסיט את הבריח, ופתח את הדלת:
- תסתובב לךָ רק רגע, תשאף אויר,
ותחזור מיד...
- כן, תודה, אנשום רק
לרגע... אמר הגנב המנומס... ונעלם.
* ד"ר מנחם דור (קלוגהויפט),
מחבר "לקסיקון זואולוגי", היה בן-דוד של נפתלי-צבי-הערש רוטנברג, אביו של שלמה. שלמה רוטנברג סיפר לי את הסיפור הזה. (וראו גם ד"ר מנחם דור ויקיפדיה).
(zvi) Dr Menachem Dor was a cusine of Naftali Hersh
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה